Harmony

הטענה המרכזית

הבעיה איננה מחסור במסגרות

רהט מונה כ־30 מסגרות — יותר מכל יישוב אחר שנבחן במיפוי. שיעור הכיסוי המוערך שלהן עומד על 9% מהצעירים בעיר.

30 מסגרות שאותרו ברהט · אוכלוסייה של כ־26,000 צעירים בגילי 18–35

מספר המסגרות כשלעצמו אינו מעיד על נגישות, על השתתפות או על השפעה. הפער המרכזי אינו פער בהיצע אלא פער בתכלול: אין כתובת יישובית אחת שמחזיקה תמונה מלאה של הצעירים ושל המענים, מתאמת בין הגופים, מפנה ועוקבת אחר המשך הדרך.

צעיר שהמערכת מגיעה אליו צעיר שנותר מחוץ למערכת

תקציר מנהלים

ארבע תובנות מרכזיות

המיפוי החל בשאלה אילו מסגרות חסרות. התמונה שעלתה מורכבת יותר: בחלק מהיישובים קיימות תוכניות רבות, אך הן אינן מצטרפות למערכת נגישה, רציפה ומתואמת.

תובנה 01

השדה מפוצל וחסרה כתובת יישובית מתכללת

המסגרות פועלות דרך יחידות רשותיות, משרדי ממשלה, עמותות ותוכניות זמניות — ללא מנגנון משותף של תכנון, מידע, הפניה ומעקב. גם כשכל גוף מפעיל מענה איכותי, הצעיר נדרש לאתר בעצמו את האפשרויות ולעבור בין מערכות שאינן מתקשרות ביניהן.

תובנה 02

המערכת אינה מגיעה באופן שווה לכל הצעירים

כ־70% מהמשתתפים במסגרות שמופו הן צעירות, בעוד שגברים צעירים כמעט שאינם משתתפים. הנתון אינו מלמד על היעדר צורך, אלא על פער בהתאמת התוכן, דרכי הגיוס, השפה, שעות הפעילות והמרחבים שבהם מוצעים המענים.

תובנה 03

צרכי הצעירים רחבים יותר מהשכלה ותעסוקה

54.3% מהמשיבים דיווחו על חסר במענים בתחום הבריאות הנפשית ו־47.1% בתחום התעסוקה. במקביל זוהו פערים משמעותיים בטכנולוגיה, יזמות, דיגיטל, שייכות חברתית והתפתחות אישית.

תובנה 04

נגישות היא תנאי להשתתפות

47% ציינו ניגוד בין זמני הפעילות לבין מחויבויות אחרות כחסם מרכזי, ו־60.8% דיווחו כי יהיו מוכנים לנסוע עד 30 דקות בלבד למסגרת. לכך מתווספים עלויות, תחבורה, מידע חסר וחשש מתיוג.

צעירים אינם זקוקים רק לעוד תוכניות. הם זקוקים למערכת שיודעת לראות אותם. תקציר מנהלים · עמ׳ 10

איור קו של ארבעה צעירים וצעירות עומדים חבוקים

מתודולוגיה

ארבעה מקורות ידע משלימים

המחקר התבצע בין פברואר למאי 2026 על ידי צוות של שבעה אנשי מקצוע מקהילת הארמוני, בליווי מקצועי של ג'וינט אשלים.

שיטה 01

ראיונות עם אנשי מקצוע

שישה עובדים ממחלקות הרווחה — שלושה בנצרת, ואחד בכל אחת מרהט, כפר קאסם ועכו. ביתר היישובים לא התקבל מענה, והמידע הושלם ממקורות פומביים.

שיטה 02

מיפוי שטח מקוון

חיפוש שיטתי במקורות פומביים — אתרי רשויות מקומיות, חברות כלכליות עירוניות, עמותות ומאגרי מידע ממשלתיים — עבור כל אחד מתשעת יישובי הפיילוט.

שיטה 03

סקר כמותי

שאלון מובנה שענו עליו 326 צעירים מ־50 יישובים ערביים, המייצגים ארבעה אזורים: הנגב, הגליל, המשולש וערים מעורבות.

שיטה 04

סקירת ספרות ומודלים

ניתוח שבעה מודלים בינלאומיים ממדינות OECD — ארצות הברית, גרמניה, פינלנד, סינגפור, צפון אירלנד והאיחוד האירופי — שנבחרו לפי רלוונטיות לצעירים מקבוצות מיעוט.

מגבלות המחקר

שיעור היענות חלקי. חלק ממחלקות הרווחה לא השיבו, ולכן עומק המידע אינו אחיד בין הרשויות. ההשוואה בין יישובים צריכה להיקרא כהשוואה אינדוקטיבית ולא כהשוואה מלאה, וייתכן שמסגרות פועלות לא נכללו במיפוי.

המדגם אינו הסתברותי. 31% מהמשיבים הגיעו מרהט (מהם 94% נשים) ו־78% מכלל המשיבים היו נשים. הממצאים הכמותיים נועדו לזהות דפוסים ולא לשמש אומדן לאומי, ויש לקרוא אותם לצד הניתוח האיכותי.

מי ענה לסקר

78%נשים

82%רווקים ורווקות

32.5%משתתפים כיום במסגרת

18–25קבוצות הגיל הדומיננטיות

פרק 1 הגדרות ומסגור תיאורטי

תוכנית, מסגרת, ואקוסיסטם יישובי

ההבחנה בין שלושת המושגים אינה מושגית בלבד. יש לה השלכות ישירות על תכנון תקציבי, הקצאת משאבים וגיבוש מדיניות.

מושג 01

תוכנית

שירות ממוקד הפועל בתוך מסגרת או מחוצה לה. יש לו התחלה, סוף ותכלית מוגדרת.

מושג 02

מסגרת

מרחב פיזי קבוע הכולל שהות מתמשכת — מרכז צעירים או מרכז קהילתי. מקום שאפשר לחזור אליו.

מושג 03

אקוסיסטם יישובי

מערך מתואם של מסגרות, תוכניות, שחקנים, נתונים, הפניות ומנגנוני ליווי, הפועל יחד סביב הצעיר ולא כיחידות נפרדות. זה מה שחסר.

שני שלבים בתקופת הצעירות

בספרות המקצועית, גילאי 18–35 מוגדרים כשלב של «בגרות בהתהוות» — תקופה המאופיינת בחיפוש זהות, חוסר יציבות מבני וריבוי צמתי החלטה.

שלב המעבר הראשוני (18–24). בניית זהות, שייכות ונראות. הצורך המרכזי הוא ליווי בצמתי החלטה — בחירת מסלול לימודים או קריירה — במיוחד כשחסר הון חברתי או תמיכה משפחתית.
שלב הביסוס (25–35). התייצבות מקצועית ואישית: פיתוח רשתות מקצועיות, איזון בין עבודה לחיים אישיים, וניהול כלכלי ומשפחתי.

לצד שלב החיים יש להתאים את המענה למיקומו של הצעיר על רצף המשאבים והסיכון — מהאוכלוסייה הכללית ועד לצעירים במצבי סיכון, לרבות צעירים בסטטוס NEET שאינם משולבים בתעסוקה או בלימודים.

סוגי מסגרות

שבעה סוגי מסגרות הנבדלים במטרותיהם, בדרכי הפעולה ובסוג המענה. מקור: פרק 1.3.
סוג מסגרת	דוגמאות מרכזיות	מטרה עיקרית
חינוכיות לא־פורמליות	מרכזי צעירים, חוגים, תוכניות מנהיגות, peer education	מיומנויות רכות, חשיבה ביקורתית, מעורבות אזרחית
חברתיות־קהילתיות	פעילות קהילתית, התנדבות, ארגוני נוער ותנועות	שייכות, העצמה, רשתות חברתיות
תעסוקה ומיומנויות	הכשרות מקצועיות, סטאז'ים, Youth Guarantee	השתלבות בשוק העבודה, עצמאות כלכלית
תרבות וספורט	מועדוני תרבות, אמנות, מוסיקה, ספורט, פנאי	זהות, קשרים חברתיים, למידה דרך עשייה
טיפוליות ושיקומיות	ייעוץ נפשי, שיקום התמכרויות, מסגרות מעבר לצעירים בסיכון	יציבות נפשית, מניעת הידרדרות
יזמות וחדשנות	האקתונים, חממות יזמות חברתית ועסקית	פיתוח רעיונות, עצמאות כלכלית
דיגיטליות והיברידיות	קורסים מקוונים, מנטורינג דיגיטלי, קהילות אונליין	נגישות רחבה, גמישות

מי מפעיל ומי מממן

מערכת המסגרות מורכבת ממארג רב־שכבתי של גורמים אחראים, מפעילים ומממנים. מקור: פרק 1.4.
גורם	תפקיד ופעילות	מקור מימון	רמה
מדינה ומשרדי ממשלה	תוכניות לאומיות, הסדרה ופיקוח	תקציב מדינה	לאומי
רשות מקומית	מרכזי צעירים, מועדונים, ייעוץ תעסוקתי	עירייה + העברות ממשרדים	מוניציפלי
מגזר שלישי ועמותות	מנהיגות, שילוב צעירים בסיכון, Youth Work	קרנות + ממשלה	חברה אזרחית
ארגונים בינלאומיים	ניידות וחילופי נוער (Erasmus+)	מענקים בינלאומיים	על־לאומי
יוזמות קהילתיות	קבוצות צעירים, פרויקטים לא רשמיים	פילנתרופיה מקומית או ללא מימון	בלתי פורמלי
מסגרות פרטיות	הכשרות, Bootcamps, אקדמיות תעסוקה	תשלום עצמי או תאגידים	מסחרי

מודל המימון העצמי של מסגרות פרטיות מגביל את הנגישות אליהן ומוביל לריכוז השתתפות בקרב צעירים ממעמד סוציו־אקונומי בינוני־גבוה. השילוב בין מקורות מימון ציבוריים, פילנתרופיים ופרטיים יוצר מערכת שאינה אחידה, המאופיינת בפערים טריטוריאליים ובהיצע לא שוויוני בין אזורים.

תמריצים להשתתפות

תמריץ כספי בלבד אינו מספיק. מסגרות אפקטיביות משלבות מספר תמריצים בו־זמנית — שילוב של כלכלי, לימודי וחברתי מגביר משמעותית את ההמשכיות.

סוגי התמריצים המשמשים מסגרות לצעירים. מקור: פרק 1.5.
סוג תמריץ	מהות
מיומנויות	מיומנויות רכות, דיגיטליות וכישורי המאה ה־21
לימודי	נקודות זכות, תעודות, הכרה בלמידה לא־פורמלית
כספי וחומרי	מלגות, דמי כיס, כיסוי נסיעות וארוחות
תעסוקתי	אופק עבודה מובטח, תעודה מקצועית, חיבור למעסיקים
שייכות והכרה	חברות בקהילה, תחרויות, תעודת הישג
נגישות וסבסוד	מחירים מוזלים, מלגות לרקע מוחלש, הפחתת חסמי כניסה

פרק 2 מודלים מוצלחים מהעולם

שבעה מודלים, שבע תשובות משלימות

לאחר סיום התיכון מתמודדים צעירים בחברה הערבית עם ואקום מבני. הבחירה במודלים אינה נועדה להציע העתקה ישירה, אלא לחלץ עקרונות פעולה: רצף, איתור אקטיבי, תכלול, השתתפות צעירים, הכשרה תעסוקתית, תמריצים ותשתית נתונים.

ארה"ב · ניו יורק · 1990 · רוויה קהילתית־מרחבית

Harlem Children's Zone

רוויה גיאוגרפית

הצפת אזור מוגדר — כ־100 רחובות בהארלם — בשירותי תמיכה מקיפים מגיל הריון ועד שוק העבודה («cradle-to-career»). כולל בתי ספר צ'רטר, «מכללת תינוקות» להורים, שירותי בריאות ותזונה וליווי קריירה, הכל תחת גוף אחד. המטרה: הפיכת הישגים לימודיים לנורמה קהילתית.

עקרונות ישימים

רוויה גיאוגרפית ממוקדת באזורי מצוקה — למשל ג'סר א־זרקא, שכונות במצב סוציו־אקונומי נמוך בערים מעורבות והכפרים הבדואים הלא מוכרים — במקום פיזור תקציבים דליל.
עיגון במבנה החמולתי: הפיכת הרשתות המשפחתיות המסורתיות לסוכני שינוי, במקום לפעול כנגדן.

ארה"ב · בוסטון · 2000 · הכשרה תעסוקתית ויוקרה נרכשת

Year Up

«שנת זינוק»

תוכנית שנתית לצעירים 18–24 מרקע סוציו־אקונומי נמוך, במודל «תמיכה גבוהה וציפיות גבוהות». שישה חודשים של מיומנויות טכניות (IT, פיננסים) וכישורים רכים, ושישה חודשי התמחות בתאגידים מובילים. מלגת קיום שבועית לצד חוזה התנהגותי נוקשה. בוגרים משתכרים כ־30% יותר לאחר שש שנים.

עקרונות ישימים

גשר להיי־טק כמסלול אזרחי חלופי לשירות צבאי — יוקרה נרכשת שמתחרה בזו של הרחוב.
מלגת קיום חודשית — הכרחית לצעירים שנאלצים לפרנס משפחה ואינם יכולים להרשות לעצמם מסלול הכשרה ארוך ללא הכנסה.

צפון אירלנד · בלפסט · 2007 · השתתפות אזרחית ומנהיגות

Lundy Model of Participation

מודל לנדי

מסגרת חוקית־ארגונית להשתתפות נוער בקבלת החלטות, המבוססת על ארבעה מרכיבים רציפים: Space (מרחב בטוח לגיבוש עמדות), Voice (כלים לביטוי), Audience (קהל קשוב בעל סמכות) ו־Influence (השפעה ממשית עם היזון חוזר). אומץ רשמית באיחוד האירופי.

עקרונות ישימים

מועצות נוער ערביות עם סמכות תקציבית — כוח פוליטי ואזרחי ממשי שיתחרה בכוחות הרחוב.
הגנה פיזית על מרחבי הנוער: רק אבטחה מפשיעה מאפשרת לצעירים להתארגן ולהביע דעה ללא פחד.

גרמניה · מינכן · 2008 · מנטורינג ושילוב מהגרים

JOBLINGE

«ג'וב־לינגה»

תוכנית של שישה חודשים לצעירים 15–25 מרקע מהגרים או מוחלש, של BCG וקרן BMW. ארבעה שלבים: פרויקט התנדבותי כ«כרטיס כניסה» ← אוריינטציה מקצועית ← התמחות בחברה שותפה ← השמה בחניכות. כל משתתף מקבל מנטור אישי מתנדב מהתעשייה. תת־תוכנית Kompas מותאמת לפליטים. 80% השמה בהצלחה; פעילה ב־32 סניפים.

עקרונות ישימים

מנטור מהתעשייה ולא מהרווחה — מנטרל סטיגמה של «נוער בסיכון» שחוסמת צעירים ערבים מלהשתתף.
התנדבות כ«כרטיס כניסה» מאפשרת לצעיר להוכיח מוטיבציה בכבוד, ומתחברת לערכי הגאווה בחברה הערבית.
שותפות עם התאחדות התעשיינים ומנו"ף ליצירת מאגר מנטורים מהמגזר העסקי.

פינלנד · 2010 / 2016 · Youth Work סטטוטורי וליווי אקטיבי

Youth Act & Outreach Youth Work

המודל הפיני

המדינה היחידה שבה youth work הוא זכות מעוגנת בחוק. שלוש שכבות: (1) Open Youth Work — מועדוני נוער חינמיים פתוחים לכול; (2) Outreach Youth Work — עובדי נוער יוצאים לשטח ומאתרים אקטיבית צעירי NEET עד גיל 29; (3) Youth Workshops — סדנאות המשלבות עבודה, לימודים והכוונה.

עקרונות ישימים

Outreach אקטיבי במקום המתנה — קריטי בחברה הערבית, שבה 24% מהנשואים אינם מכירים אף מסגרת.
עיגון חוקי של הזכות הופך את השירות מ«חסד» ל«זכות» ומנטרל סטיגמה.
עובדי נוער כ«בוני גשרים» בין הצעיר, הרווחה, החינוך והתעסוקה.

סינגפור · 2019 · פלטפורמה דיגיטלית ויזמות חברתית

SG Youth Action Plan

National Youth Council

מערך פלטפורמות דיגיטליות ממשלתיות: Discover On My Way (חקר קריירה) ו־Discover Civic Action (התנדבות), מחוברות ל־Singpass (ת.ז. דיגיטלית). במקביל, Youth Action Challenge — תחרות יזמות חברתית שבה זוכים מקבלים מענקים של 5,000–50,000 SGD לממש רעיונות בשיתוף הממשלה. גישה של «beta mode»: שיפור מתמיד על סמך משוב.

עקרונות ישימים

פלטפורמה דיגיטלית אחת בעברית ובערבית לאיתור כל ההזדמנויות — מענה לחסם של 35% שציינו «היעדר מסגרות מתאימות».
מענקים לרעיונות של צעירים ערבים — «האקתון חברתי» יישובי בחסות ממשלתית.
חיבור למערכת הזהות הדיגיטלית הלאומית מצמצם בירוקרטיה.

האיחוד האירופי · 2013 · מסגרת מעבר

EU Youth Guarantee

«ערבות הנוער»

התחייבות ממשלתית שכל צעיר מתחת לגיל 30 שהוא NEET יקבל הצעה איכותית של עבודה, חינוך, חניכות או התמחות תוך ארבעה חודשים מסיום הלימודים. מאז 2013 כ־57 מיליון צעירים באירופה קיבלו הצעה. מדינות עם שיעור NEET מעל הממוצע חייבות להקצות ≥12.5% מתקציב ה־ESF+ לנוער. כולל איתור אקטיבי, פרופיל אישי ותוכנית פעולה מותאמת.

עקרונות ישימים

ערבות חוקית עם דדליין של ארבעה חודשים — מונעת «נפילה בין הכיסאות» לאחר התיכון.
הגדרת צעירים ערבים כקבוצת יעד עדיפה, בדומה להגדרת הרומה בבולגריה ורומניה, עם הקצאה תקציבית מחייבת.
החלטת ממשלה קבועה של «אחוז מחייב מתקציב המדינה לנוער בסיכון».

לקראת מודל ישראלי משולב

HCZ מציע את הממד הקהילתי־מרחבי; Year Up ו־JOBLINGE את הממד הכלכלי־תעסוקתי; מודל לנדי את הממד האזרחי־פוליטי; המודל הפיני את הממד הסטטוטורי־מערכתי; פלטפורמת NYC את הממד הדיגיטלי־יזמי; ו־Youth Guarantee את ערבות המעבר החוקית. שילוב העקרונות — תוך התאמה למבנה הקהילתי, לחסמי הסטיגמה, לצורכי הביטחון האישי ולמאפייני הרשויות הערביות — יכול לסייע בפיתוח מודל ישראלי־מקומי.

פרק 3 מיפוי וניתוח השוואתי

תשעה יישובים, ארבעה זוגות להשוואה

יישובי הפיילוט נבחרו כך שכל יישוב ערבי מושווה לשכן יהודי או מעורב באותו אזור גיאוגרפי, בעל מאפיינים דמוגרפיים דומים.

מוצגים 9 יישובים

הטבלה רחבה מהמסך — ניתן לגלול אותה לצדדים.

**הערה על המקור:** בטבלה שבדוח המודפס חסרה עמודת שם היישוב, ושורת עכו חסרה במלואה. שמות היישובים שוחזרו כאן לפי סדר ההשוואה שבפרק — כל יישוב ערבי מול שכנו היהודי או המעורב באותו אזור. ✔ קיים · ◑ קיים חלקית · ✘ חסר. מקור: פרק 3.
יישוב	מסגרות	צעירים 18–35	כיסוי	חינוכיות	חברתיות	תעסוקה	תרבות	טיפוליות	יזמות	דיגיטל	הפער המרכזי
רהט ערבי · נגב	30	~26,000	9%	✔	✔	✔	✔	✔	✔	◑	70% נשים — גברים כמעט אינם מקבלים מענה. חסר שיקום נפשי ייעודי.
באר שבע יהודי · נגב	15	~65,000	סביר	✔	✔	✔	✔	✔	◑	✘	אין מסגרות ייעודיות לצעירים ערבים, שמהווים כ־15% מהצעירים בעיר. אין חממת יזמות ואין דיגיטל.
כפר קאסם ערבי · משולש	8	~9,000	נמוך	✔	◑	✔	◑	✔	◑	✘	מסגרות מפוזרות ואזוריות — אין תיווך מקומי ואין מרכז צעירים עירוני. הרווחה מכירה רק חלקית את המסגרות הקיימות.
ראש העין יהודי · מרכז	12	~17,000	אקוסיסטם מתכלל	✔	✔	✔	✔	◑	◑	◑	CASA כאקוסיסטם מתכלל — יתרון מובהק. אין שיקום נפשי ייעודי; שלוחת שכונת אביב אינה פעילה.
נצרת ערבי · גליל	9	~25,000	נמוך מאוד	✔	✘	✔	✘	✔	✘	✘	אין מרכז צעירים עירוני; חסרות 4 מתוך 7 קטגוריות. יתרון: מ.ט.ל היחיד לדוברי ערבית. סטיגמה מורגשת במסגרות רווחה.
נוף הגליל מעורב · גליל	18	~12,000	סביר	✔	✔	✔	✔	✔	◑	◑	18 מסגרות, אך חלקן אינן מתועדות. יש לאמת: יתד, מ.ט.ל ושיקום נפשי. הקאנטרי פרטי ולא עירוני.
סח'נין ערבי · גליל	11	~11,000	נמוך	✔	✔	✔	✔	◑	◑	✘	מרכז צעירים נגיש לשני המגדרים. אין שיקום נפשי ייעודי, אין יזמות או דיגיטל, וחסר מ.ט.ל. הספרייה החדשה — נכס שאינו מנוצל.
כרמיאל יהודי · גליל	15	~11,000	טוב	✔	✔	✔	✔	✔	◑	◑	נוצ"צ לצעירות ומ.ט.ל לצעירים. אין מסגרות ייעודיות לחברה הערבית. הקאנטרי בבעלות עירונית — ייחודי בארץ; פסטיבל המחול כנכס.
עכו מעורב · גליל	שורה חסרה במקור. עכו נכללה בתשעת יישובי הפיילוט ובראיונות עם מחלקות הרווחה, אך שורת הנתונים שלה חסרה בטבלה שבדוח. בניתוח האיכותי היא מוצגת, יחד עם נוף הגליל, כעיר מעורבת בעלת מגוון שירותים רחב שחסרה בה הנגשה תרבותית ולשונית לצעירים הערבים המתגוררים בה.

מה חושף הניתוח

פערים מבניים בין יישובים שכנים. ראש העין ובאר שבע מציגות תשתית עירונית רב־תחומית ומתכללת, בעוד כפר קאסם ורהט מסתמכות על פרויקטים נקודתיים חסרי תיאום — גם כשכמות המסגרות גבוהה יחסית.
היעדר «כתובת». ביישובים היהודיים קיים מרכז אחד שמתכלל את כלל המענים (CASA בראש העין, מרכז עירוני בכרמיאל). ביישובים ערביים המסגרות מפוזרות ובלתי מתואמות; גם מחלקות הרווחה עצמן אינן מכירות את מלוא התמונה, והצעיר אינו יודע לאן לפנות.
פער מגדרי חמור. שיעור ההשתתפות של צעירות ביישובים ערביים עומד על כ־70% — נתון רוחבי ועקבי בכל היישובים. אין כמעט מסגרות ייעודיות לגברים ערבים בני 18–35, אף שמדובר בקבוצה החשופה יותר לסיכון, לאלימות ולחוסר יציבות תעסוקתית.
מחסור גורף בדיגיטל, יזמות ושיקום נפשי. מ.ט.ל קיים בנצרת בלבד; אין חממת יזמות מלבד רהט; אין קורסי דיגיטל מובנים באף יישוב ערבי שנבחן — בעוד שביישובים היהודיים מענים אלו הם חלק אינטגרלי מהתשתית.
ערים מעורבות — פוטנציאל לא ממומש. עכו ונוף הגליל מציגות מגוון שירותים רחב, אך חסרה בהן הנגשה תרבותית־לשונית שתאפשר לצעירים ערבים — 28%–38% מהאוכלוסייה — לנצל מסגרות אלו בפועל.

פרק 4 קולם של הצעירים

מה אמרו 326 צעירים וצעירות

הסקר בחן פערים נתפסים, מוטיבציות, חסמים ועמדות כלפי מסגרות קיימות. הנתונים משקפים את תפיסות המשיבים — אינדיקציה לצרכים ולחסמים, ולא מדידה מייצגת של כלל הצעירים.

326משיבים לסקר

50יישובים ערביים

36.2%מהגליל

31.3%מהנגב

37.7%חברי קהילת הארמוני

באילו תחומים חשים הצעירים שחסרות מסגרות

שיעור המשיבים שדיווחו על חוסר במסגרות, לפי תחום · n=326

שאר התחומים ביקוש גבוה שההיצע בו אפסי ביישובים הערביים

בריאות נפשית

54.3%

תעסוקה

47.1%

טכנולוגיה

44.8%

תרבות ואמנות

37.2%

חינוך ומלגות

35.8%

יזמות

35.3%

מנהיגות

33.4%

ספורט

28.1%

הגרף משקף את צד הביקוש בלבד. בהצלבה עם מיפוי המסגרות שבפרק 3 עולה כי בבריאות נפשית, בטכנולוגיה וביזמות הביקוש הגבוה כמעט שאינו זוכה למענה. חינוך ומלגות הוא התחום היחיד שבו ההיצע עולה על הביקוש.

הצגת הנתונים כטבלה

תחום	שיעור המדווחים על חוסר
בריאות נפשית	54.3%
תעסוקה	47.1%
טכנולוגיה	44.8%
תרבות ואמנות	37.2%
חינוך ומלגות	35.8%
יזמות	35.3%
מנהיגות	33.4%
ספורט	28.1%

«דור המשבר» — קבוצת הגיל 26–30

הקבוצה שמדווחת על מספר הפערים הגבוה ביותר היא גם זו שמשתתפת הכי מעט. שתי המדידות מוצגות בשני גרפים נפרדים, מפני שהן נמדדות בסקאלות שונות.

שיעור ההשתתפות במסגרת, לפי קבוצת גיל

אחוז מהמשיבים בכל קבוצת גיל

48.5%

21.8%

19.5%

18–21 26–30 31–35

הצגת הנתונים כטבלה

קבוצת גיל	שיעור השתתפות
18–21	48.5%
26–30	21.8%
31–35	19.5%

4.4 / 8 ממוצע הפערים הנתפסים בקבוצת 26–30 — הגבוה מכל קבוצות הגיל

7 / 8 מספר התחומים שבהם קבוצת 26–30 מובילה בפערים

66.7% מדווחים על חסר בבריאות נפשית בקבוצת 26–30

מוצגות שלוש קבוצות הגיל שעבורן מדווח בדוח שיעור השתתפות מספרי. קבוצת 26–30 היא «דור המשבר»: צעירים שסיימו לימודים, טרם התייצבו מקצועית, ואינם מוצאים מסגרות מתאימות להשתלב בהן.

הבדל מגדרי

נשים מציינות בעיקר מחסור בבריאות הנפשית (56.3%) ובתרבות (42.5%). גברים מציינים בעיקר תעסוקה (55.6%), טכנולוגיה (54.2%) ויזמות (51.4%). צרכים שונים מחייבים מענה דיפרנציאלי.

מחסום הרווחה

10.7% מדווחים על תפיסה שלילית כלפי קישור למסגרות רווחה ו־26.7% אדישים — סה"כ 37.4% שאינם נלהבים מהתדמית הזו. הבעיה מחמירה עם הגיל ובקרב גברים (16.7% תפיסה שלילית).

מצב משפחתי

ירידה חדה בהשתתפות — מ־38.8% בקרב רווקים ל־13.8% בלבד בקרב נשואים. 24.1% מהנשואים אינם מכירים מסגרת כלשהי, לעומת 11.6% מהרווקים.

שלושה צרכים מרכזיים

בריאות נפשית בקהילה. מעל למחצית המשיבים (54.3%) מדווחים על חסר, עם שיא של 66.7% בקבוצת 26–30. נדרש מענה נגיש, לא־מתייג ומותאם תרבותית — כזה שאינו מסומן כ«רווחה» אלא משולב בפעילות חברתית.
מיומנויות טכנולוגיה ויזמות. שני תחומים שבהם ההיצע שואף לאפס בעוד הביקוש גבוה, במיוחד בקרב גברים.
מסגרות גמישות ונגישות גיאוגרפית. 47% ציינו ניגוד זמנים כחסם עיקרי, ו־60.8% מוכנים לנסוע עד 30 דקות בלבד. מסגרות שאינן קרובות, קצרות ומשולבות חברתית — אינן ממומשות.

מסגרת בעלת פוטנציאל השתתפות גבוה צריכה לשלב כמה תנאי סף: פעילות חברתית משמעותית, גמישות בזמנים, קרבה פיזית או נגישות תחבורתית, ועלות נמוכה או מסובסדת.

פרק 5 מן הממצאים לאבחנה מערכתית

חמש אבחנות, חמישה עקרונות פעולה

ההמלצות אינן נגזרות מנתון יחיד. הן נשענות על הצטלבות בין תמונת ההיצע, תמונת הביקוש והחוויה, והעקרונות המקצועיים העולים מן הספרות ומהמודלים.

1

קיים היצע של מסגרות, אך הוא אינו מתפקד כמערכת יישובית

הממצאים

המסגרות מפוזרות בין מחלקות עירוניות, משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית ויוזמות מקומיות. לעיתים אין בידי הרשות עצמה תמונת מצב מלאה, ואין כתובת אחת המאפשרת לצעיר לקבל מידע, הכוונה והפניה.

האבחנה המערכתית

הפער המרכזי אינו פער בהיצע אלא פער בתכלול. כשכל מסגרת פועלת כיחידה נפרדת, נוצרים בו־זמנית כפילויות, תחומים ללא מענה, מסגרות שאינן ממומשות וצעירים שאינם יודעים לאן לפנות.

עקרון הפעולה

מעבר מאוסף תוכניות לאקו־סיסטם יישובי מתכלל ומבוסס נתונים.

ההמלצות הנגזרות

מאגר מידע יישובי מתעדכן
גורם או מנגנון מתכלל ברשות
שגרות עבודה בין הגופים
פיתוח היכולת המקצועית

2

המענים אינם יוצרים רצף לאורך נקודות המעבר

הממצאים

נקודת המעבר בין סיום התיכון לחיים הבוגרים בולטת במיוחד, משום שבחלק גדול מהחברה הערבית לא מתקיימת לאחר י״ב מסגרת מעבר רחבה ונורמטיבית המשותפת לרוב הצעירים.

האבחנה המערכתית

האחריות על הצעיר אינה עוברת יחד איתו. עם סיום המסגרת הבית ספרית מסתיימים קשרים, מידע ושגרות — אך לא תמיד קיימת כתובת המשך. הבעיה אינה היעדר תוכנית, אלא היעדר מנגנון מעבר.

עקרון הפעולה

מעבר מפעילות נקודתית לרצף התפתחותי ולרצף אחריות.

ההמלצות הנגזרות

פיתוח רצף מסגרות לבני 16–20 המחבר בין החינוך, הרשות, יחידות הנוער ומרכזי הצעירים

3

המענים אינם מותאמים לשלבי החיים המשתנים

הממצאים

גילאי 26–30 מדווחים על מספר הפערים הגבוה ביותר ועל שיעור השתתפות נמוך במיוחד. במקביל, עומסי זמן, התנגשות עם עבודה או לימודים ומרחק מן המסגרת עלו כחסמים מרכזיים.

האבחנה המערכתית

חלק מהמסגרות מתוכננות על בסיס דמות אחידה של «צעיר פנוי», המסוגל להגיע בשעות קבועות ולהשתתף בתהליך ממושך. בפועל, אוכלוסיית הצעירים מגוונת מאוד.

עקרון הפעולה

התאמת המסגרות לשלב החיים ולמציאות היומיומית של הצעירים.

ההמלצות הנגזרות

מענים לבני 26–30
מענים לזוגיות ולהורות
גמישות בשעות, במיקום ובאופן ההשתתפות כעיקרון רוחבי

4

קבוצות שאינן מגיעות למסגרות דורשות איתור אקטיבי

הממצאים

דומיננטיות נשית בהשתתפות (כ־70%) והשתתפות נמוכה של גברים צעירים. צעירים שאינם לומדים, עובדים או משתתפים בהכשרה אינם מחוברים למערכות שבאמצעותן מופץ מידע.

האבחנה המערכתית

מערכת המבוססת על פרסום והמתנה לפנייה עצמית מגיעה בעיקר לצעירים שכבר מחוברים. השתתפות נמוכה אינה מעידה על היעדר צורך — היא עשויה לנבוע ממיתוג המזוהה עם רווחה, ממיקום ושעות שאינם מתאימים, ומכך שהצעירים לא היו שותפים לעיצוב המענה.

עקרון הפעולה

מעבר מהמתנה לפנייה לאיתור אקטיבי, בניית אמון ועיצוב משותף עם הצעירים.

ההמלצות הנגזרות

דרכי גיוס ומענים לגברים צעירים
מנגנוני יישוג וליווי לצעירי NEET
שילוב צעירים בתכנון, בהפעלה ובהערכה

5

התקדמות בהשכלה ובתעסוקה תלויה גם בשייכות וברווחה נפשית

הממצאים

בריאות נפשית עלתה כתחום החסר הבולט ביותר, לצד תעסוקה וטכנולוגיה. במקביל, פנייה למסגרת המזוהה עם רווחה, טיפול או שיקום עלולה להיות מלווה בסטיגמה.

האבחנה המערכתית

מסלולי השכלה ותעסוקה אינם מתקיימים בנפרד מעולמות הרגש והשייכות. צעיר המתמודד עם בדידות, חרדה או תחושת מסוגלות נמוכה עלול להתקשות להתמיד גם כשקיימת עבורו הזדמנות.

עקרון הפעולה

מענה הוליסטי המשלב קידום אישי, חברתי, רגשי ולימודי־תעסוקתי.

ההמלצות הנגזרות

שילוב תמיכה רגשית וחוסן בתוך מסגרות קיימות
מנגנוני זיהוי והפניה לשירות מקצועי
פיתוח ההון האנושי לעבודה הוליסטית

ארבע פעולות של מערכת מתפקדת

המעבר הנדרש הוא ממערכת המבוססת על שירותים ותוכניות נפרדות לאקוסיסטם יישובי המסוגל לבצע ארבע פעולות:

להכיר — להחזיק תמונת מצב של הצעירים, הצרכים, המסגרות והפערים.
להגיע — לפעול באופן יזום כלפי קבוצות שאינן משתתפות ולהפחית חסמי נגישות וסטיגמה.
להחזיק — להציע קשר, שייכות ורצף לאורך נקודות המעבר ושלבי החיים.
לקדם — לחבר כל צעיר וצעירה להזדמנויות ולצעד הבא בהשכלה, בתעסוקה, בקהילה ובהתפתחות האישית.

איור קו של שלושה צעירים עם מסכות תיאטרון

פרק 6 המלצות יישומיות

שמונה המלצות — רכיבים של מערכת אחת

יש לקרוא אותן כרכיבים משלימים ולא כרשימה של תוכניות עצמאיות. הרשויות המקומיות והקהילה ממוקמות במרכז היישום.

המלצה 1 מיידי

הקמת מאגר מידע יישובי לניהול מסגרות וצרכי צעירים

היעדר תמונת מצב מקומית; חפיפות לצד צעירים שאינם משתלבים באף מסגרת.

קהל יעד · רשויות מקומיות וכלל הצעירים עדיפות · מיידי

המלצה 2 מיידי

רצף מסגרות לבני 16–20 — «חוקר, תורם, בונה»

פער במענים בשנות המעבר ועלייה בסיכון לאלימות ולפשיעה.

קהל יעד · בני 16–20 עדיפות · מיידי

המלצה 3 מיידי

מסגרות לבני 26–30 — חוויה, מקצוע והתנהלות יומיומית

«דור המשבר»: ממוצע הפערים הגבוה ביותר ושיעור ההשתתפות הנמוך ביותר; מחסור בבריאות נפשית ובתרבות.

קהל יעד · בני 26–30 עדיפות · מיידי — תכנון ופיילוט

המלצה 4 מיידי

מסגרות ייעודיות לצעירים גברים

פער מגדרי משמעותי; גברים כמעט אינם משתתפים והם בסיכון גבוה יותר.

קהל יעד · גברים בני 16–35 עדיפות · מיידי — מיפוי ופיילוט

המלצה 5

מסגרות לשלב הזוגיות וההורות

ירידה חדה בהשתתפות לאחר נישואים; מחסור במענים מותאמים.

קהל יעד · צעירים בזוגיות ובהורות עדיפות · בינוני

המלצה 6

שילוב מענה רגשי וטיפולי בתוך מסגרות רחבות

בריאות נפשית היא הצורך הבולט ביותר, לצד סטיגמה המונעת פנייה לטיפול.

קהל יעד · כלל הצעירים עדיפות · בינוני

המלצה 7

מסגרות ייעודיות לצעירים חסרי מעש (NEET)

חשיפה גבוהה יותר לסיכון ולאלימות בהיעדר מסגרת.

קהל יעד · צעירים שאינם בתעסוקה או בלימודים עדיפות · בינוני

המלצה 8

פיתוח ההון האנושי — הכשרת מנחים ואנשי צוות

איכות ההנחיה היא תנאי להתמדה; מחסור באנשי מקצוע מותאמים.

קהל יעד · מנחים ואנשי צוות עדיפות · בינוני ומתמשך

מודל שלושת השלבים · רצף לבני 16–20

מנקודת מבטו של נער בן 16, המודל מציע תהליך שייכות בשלושה שלבים עוקבים. כל דור של משתתפים הופך לדור של מובילים — זה מנגנון ההמשכיות של המערכת.

שלב החקירה

בני הנוער נחשפים לחוויות ראשוניות — התנדבות, מפגשים חברתיים והיכרות עם מסגרות ביישוב. הדגש על גילוי עצמי ופיתוח תחושת שייכות ראשונית. בשלב זה הצעירים מציעים בעצמם פעילויות ופתרונות מותאמים. המטרה שירגישו שמכירים בהם ושיש להם יכולת השפעה אמיתית בתוך קבוצה.

שלב התרומה

הצעירים מופנים למפגשים אזוריים שבהם הם מייצגים את היישוב שלהם, מציגים את צרכי החברה ומתמודדים עם בעיות מפרספקטיבה רחבה יותר. הם מתחילים להפעיל אחריות פעילה, בונים ביטחון עצמי ומבינים את הערך שהם מביאים — ערך שאינו חייב להיות אקדמי.

שלב הבנייה

בני הנוער מגיעים לשלב שבו הם מסוגלים ליזום ולהקים מסגרות חדשות בעצמם. הם מובילים פעילויות, חונכים משתתפים אחרים, מזהים צרכים בקהילה ומפתחים יוזמות — ובכך תורמים להמשכיות המערכת והופכים למודל לחיקוי לגיל הצעיר.

מודעות אישית וגבולות

כלים להבנה עצמית, זיהוי צרכים, חשיבה ביקורתית והצבת גבולות בריאים מול המשפחה, הסביבה והחברה.

חינוך פיננסי

אוריינות פיננסית והבנת תרבות הצריכה — קבלת החלטות כלכליות מושכלות והימנעות מצריכה מופרזת.

רווחה נפשית

מרחב פתוח לשיח על חרדה, דיכאון ולחצים יומיומיים, מתוך מטרה להפחית סטיגמות ולעודד שיתוף.

חיזוק השפה העברית

נערים רבים משתתפים בנבחרות ספורט אך מתקשים להשתלב בשל קשיים בעברית — פער הפוגע בביטחון העצמי ובהתמדה.

שלושה מישורים לבני 26–30

בקבוצת גיל זו 65% דיווחו על חוסר במסגרות לבריאות הנפש ו־60% על חוסר במסגרות תרבות ואמנות. מרבית המסגרות הקיימות פונות לאוכלוסייה זו מתוך ציפייה שתתרום ותלווה את הדור הצעיר יותר — אך חסרות מסגרות שבהן הצעירים עצמם מקבלים, חווים ומתפתחים.

מסגרות חברתיות חווייתיות. «מועדון חיים» בסגנון מרחב שלישי (Third Place): מפגשים שבועיים או חודשיים סביב משחקים חברתיים, תחביבים, ערבי שיח פתוח, ספורט ופנאי.
מסגרות מקצועיות. שלושה מסלולים משלימים — ידע טכני ומיומנויות מעשיות (שיווק דיגיטלי, אקסל, כלי בינה מלאכותית, עם תעודות); חממות יזמות; ומאיצים לקידום רעיונות קיימים לעבר השקה.
התנהלות יומיומית ואוריינות פיננסית. ניהול תקציב, התמודדות עם חובות ויוקר מחיה, והתמודדות עם «אינפלציית אורח החיים».

איור קו של ארבעה צעירים יושבים על הרצפה ומשחקים משחק קופסה — מרחב שלישי: משחקים חברתיים, תחביבים, ערבי שיח, ספורט ופנאי — מסגרות שבהן הצעירים מקבלים, ולא רק תורמים.

איור קו של צעיר מנגן בגיטרה — מרחב שלישי: משחקים חברתיים, תחביבים, ערבי שיח, ספורט ופנאי — מסגרות שבהן הצעירים מקבלים, ולא רק תורמים.

«סאחה פתוחה» — מסגרות לגברים צעירים

לא הפרדה מלאכותית, אלא הכרה בכך שצרכים שונים דורשים מענים שונים. המרחב שנותר פנוי ממולא לעיתים על ידי גורמים שליליים המציעים «שייכות» חלופית.

השלב הראשון אינו תוכנית מובנית אלא הקשבה מובנית: מיפוי הצרכים, המניעים והחסמים מפי הצעירים עצמם. במקום מודל שבו מומחים מחליטים עבור הצעירים מה טוב להם — להקשיב קודם, לבנות אחר כך. כאשר צעיר מרגיש שהמסגרת היא שלו, ולא של מי שמנסה «לתקן» אותו — הוא נשאר.

הטמעה ולא הפרדה — מענה רגשי

ההמלצה אינה להקים שירות טיפולי נפרד, אלא להטמיע שפה, כלים ומנגנוני הפניה רגשיים בתוך מסגרות קיימות הנתפסות כלגיטימיות: תעסוקה, השכלה, ספורט, פנאי וקהילה.

במפגש על ראיונות עבודה — סימולציה, משוב מיידי וחזרה עם הנחיה ממוקדת. באימון כושר או בוקסינג — שמירה על קצב נשימה גם ברגעי תסכול, ואז התייחסות קצרה לחוויה. כך הכלים הרגשיים נלמדים מתוך סיטואציה מוכרת ולא מאיימת, והתוכנית אינה מוצגת כמענה רגשי אלא כסדרה של התנסויות פרקטיות.

מודל יישום מוצע

ארבעה שלבים, מפיילוט להרחבה

שלב ראשון

פיילוט ב־3–5 רשויות ערביות בעלות שונות גיאוגרפית וחברתית.

שלב שני

הקמת שולחן יישובי לצעירים, מיפוי מסגרות וצרכים, ובניית רצף מענים לגילאי 16–20.

שלב שלישי

פיתוח מענים ממוקדים לגברים צעירים, לצעירים שאינם במסגרת, ולשילוב רכיבי חוסן ובריאות נפשית.

שלב רביעי

מדידה, למידה והרחבה לרשויות נוספות.

מדדי הצלחה מוצעים

שיעור הצעירים שנוצר עמם קשר משמעותי.
שיעור ההתמדה במסגרות לאורך 3, 6 ו־12 חודשים.
עלייה בתחושת שייכות, מסוגלות ובהירות תמונת עתיד.
שיעור המשתתפים שחוברו למסגרת המשך.
מספר השותפויות הפעילות ברשות.
שיעור הצעירים המדווחים כי יש להם «כתובת» לפנייה.
ירידה בשיעור הצעירים שאינם משולבים במסגרת בקרב משתתפי התוכנית.

שאלות להמשך תיקוף

אילו רשויות מתאימות לפיילוט ראשון?
מהו קהל היעד הראשוני?
מי הגורם המתכלל ברשות?
אילו מענים ניתן להפעיל באמצעות מסגרות קיימות ואילו מחייבים פיתוח חדש?
אילו נתונים נדרשים כדי למדוד שינוי לאורך זמן?

המסמך אינו סוף הדרך, אלא נקודת פתיחה.

הצוות המקצועי

מחקר מתוך הקהילה, לא עליה

צוות המחקר מורכב מאנשי מקצוע מקהילת הארמוני — הרשת המקצועית הערבית הגדולה בישראל, המונה למעלה מ־1,100 חברים פעילים ו־450 סטודנטים. העבודה נעשתה כולה בהתנדבות מלאה.

מוחמד צרצוריועץ כלכלי, בעל ניסיון במדיניות ציבורית ובניהול פרויקטים במשרד האוצר. רכז פרויקט מסגרות צעירים.

אסיל חבשימהנדסת אזרחית המתמחה בהנדסת תחבורה. הובילה את עבודת הצוות, ריכזה את חומרי המחקר וליוותה את הכתיבה.

מוניה מסאלחהחוקרת ומנהלת מעבדה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. הובילה את מתודולוגיית המחקר וניתוח הסקר.

עבד אל־רחמאן חלומהאדריכל ושמאי מקרקעין, מתמחה בתכנון ערים. אחראי על חומרי הרקע, סקירת המפעילים ומידע על יישובי הפיילוט.

מונא עווידהפסיכולוגית שיקומית, בעלת הכשרה בטיפול באמצעות EMDR. שותפה לגיבוש השאלון, לפרק ההגדרות ולהמלצות.

מוחמד אל־ח'טיבכלכלן וחוקר ביחידה הכלכלית הראשית במשרד האוצר. אסף את המידע על המודלים הבין־לאומיים.

מלכ אבו נעאג'בוגרת הנדסת תעשייה וניהול ופעילה חברתית בתחום קידום צעירים. אחראית על פרק ההגדרה ועל מידע מיישובים יהודיים.

ליווי מקצועי

תהליך המחקר לווה על ידי סעיד דיאבאת, מנהל תוכניות בכיר בג'וינט אשלים, ועל ידי מייסדי קהילת הארמוני באסל מוראד ומהדי קבהא. הליווי כלל השתתפות במפגשי עבודה, הגדרת מתודולוגיה, מתן משוב מקצועי, חיבור לאנשי מקצוע משדה העבודה עם צעירים ונוער, וסיוע בגיבוש כיווני המחקר וההמלצות.

תודות

תודה מיוחדת למנהלי מחלקות הרווחה והצעירים בנצרת, ברהט ובכפר קאסם, שפתחו בפנינו את דלתם.

עארף צוצחא — מנהל תחום בכיר, רשות הצעירים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
ברכי בן סימון — חוקרת, מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל
יעל מזרוחין — מנהלת תחום חברה ערבית, תוכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי
מושירה ראשד — מנהלת תחום חברה ערבית, קרן רש"י
רונלי פארן־רותם — מנהלת תוכניות, ג'וינט אשלים